​ראיתי שם חקוק על אבן כרמלית –שרון.

זכרון-עולם בין האלונים והאלות, האורנים והברושים המיתמרים. שרון.

חבר קבוע לרוחות ולגשמים, לשמש וירח וכוכבי שמיים,

לאיילים, ליחמורים, לנשרים. שרון.

​ראיתי שם חקוק על אבן כרמלית –

שרון.

זכרון-עולם בין האלונים והאלות, האורנים והברושים המיתמרים.

שרון.

חבר קבוע לרוחות ולגשמים, לשמש וירח וכוכבי שמיים,

לאיילים, ליחמורים, לנשרים.

שרון.

באביב נאספים כמו לכבודו תמיד כל פרחי הארץ הברוכה,

שכה אהבה אותו, כמי שעברה בניווטים אין קץ

ובא אל תוך תוכה.

שרון.

הוא נשקף מן התמונות יפה מששיערתי כאשר אמרו לי שהיה יפה.

זה זיו העלומים, העוז והתשוקה, כמו בהתמכרות נמשכת,

להיות עם הקשה יותר,

להשכים ראשון, לנוח אחרון, בין אנשיך.

שרון.

גם בשל כך אהבוהו עלמות שהלכו בעקבותיו כמו בכי

ורעים לדרך ולאש.

שרון.

עד בואו אל המקום הכרמלי הזה להוסיף עוד יופי,

להצטרף לעד אל הצומח והחי הרוחש.

שרון שגב, בן כרמלה ויצחק, נולד בבאר שבע, ביום א' באדר תשכ"ג, 25.2.63, אח בכור לדגנית וגלעד. כשהיה שרון בן שנה, עברה המשפחה לגור בפתח תקוה, וכעבור זמן קצר עברה להתגורר בקיראון. "הנדודים" ממקום למקום היו בעקבות תפקידיו השונים של אביו אשר שרת בצבא הקבע. את ראשית חינוכו קיבל בבית הספר היסודי "שרת" בקיראון, וכשהיה בכיתה ז' עברה המשפחה לגור ב"שיכון הצנחנים" ברמת גן.