אודותיו

שרון שגב, בן כרמלה ויצחק, נולד בבאר שבע, ביום א' באדר תשכ"ג, 25.2.63, אח בכור לדגנית וגלעד. 

כשהיה שרון בן שנה, עברה המשפחה לגור בפתח תקוה, וכעבור זמן קצר עברה להתגורר בקיראון. "הנדודים" ממקום למקום היו בעקבות תפקידיו השונים של אביו אשר שרת בצבא הקבע.

את ראשית חינוכו קיבל בבית הספר היסודי "שרת" בקיראון, וכשהיה בכיתה ז' עברה המשפחה לגור ב"שיכון הצנחנים" ברמת גן.

מגיל צעיר הירבה שרון לטייל בארץ ובחדרו היה אוסף מגוון של מזכרות שהביא איתו מטיולים אלו. היו בו מלתעות כריש, שריון של צב-ים, חרב של בדואי, אקדחים עתיקים וכד כלכוליתי עתיק, מתנת שר הביטחון לשעבר משה דיין.

דמותה של ארץ-ישראל ואנשיה השתקפו בחדרו ובנפשו.

שרון ניחן במידה מופלאה של סקרנות עם כושר ביטוי. הוא התעניין ועסק במגוון תחומים תוך השקעת מאמץ לטפח את תחביביו. הוא אסף בולים בקפידה, שיחק שחמט בהתמדה והרכיב דגמים של אוניות מחלקים מזעריים, שהצריכו סבלנות רבה. שרון גילף בעץ, ניגן בקלרינט ותופף בתופים בכשרון רב.

בשנת 1977, כשהיה שרון בן 14, יצא אביו, שהיה תא"ל, בשליחות המדינה לאיראן, בתפקיד הנספח הצבאי וראש משלחת משרד הבטחון.

במשך כשנתיים שהתה המשפחה בטהרן ושרון המשיך שם את לימודיו בבית הספר האמריקאי, שנשא אופי בינלאומי. שרון התחנך עם צעירים ממשפחות של דיפלומטים מרחבי תבל, כולל ממדינות ערב.

הוא הסתגל במהירות למסגרת המיוחדת החדשה ולקח חלק פעיל גם בתחום הספורט. שרון היה בנבחרת הכדורסל של ביה"ס ואף שיחק נגד נבחרות מן המזרח התיכון, ממצרים, מסוריה ומבחריין. הוא אהב לשחק כדורגל אמריקאי, היטיב לגלוש באתרי סקי ורכב על סוסים.

על רקע הים הכספי באיראן

על רקע מגדל שהיאד בטהרן

המעברים התכופים של המשפחה ממקום למקום לא פגעו בפתיחות שלו לזולת ולא הפריעו להשתלבותו המהירה בסביבה חדשה.

הוא יצר בקלות קשרים חברתיים, היה נדיב ורגיש לצורכי הזולת ומוכן לעזור בכל עת. הוא עורר תשומת לב מיוחדת וחיבה רבה כלפיו.

עם חברים באיראן

בסוף תקופת שלטון השאה, היה שרון עד למהפיכה האכזרית שהתחוללה באיראן. הוא ראה המוני אדם מפגינים ברחובות וחווה עוצר ממושך.

הוא כתב לחברו: "בשבוע שעבר בלילות היו צעקות של מפגינים, ואז נשמעו צרורות ארוכים של מקלעים... כאן מחסלים שביתות אחרת מאשר בארץ. פה הצבא בא ויורה...".

בעקבות המהפיכה, בשנת 1979, חזרה המשפחה לארץ. שרון המשיך את לימודיו בכיתות י"א-י"ב בבית-הספר התיכון "בליך" ברמת-גן, והשתלב מהר במסלול הלימודי והחברתי.

בהתלהבות האופיינית לו, החל בספורט הצלילה ושקע בעולם התת-ימי הקסום. הוא מצא לו ידיד, שותף לספורט הצלילה, ויחד בילו במימי אילת ונואיבה. שרון הירבה לשחות (כל בוקר 40 בריכות לפני תחילת הלימודים), רכב על אופניים במסעות ארוכים ובימי החורף נסע לגלוש בחרמון.

לקראת סיום לימודיו בבית-הספר התיכון שרון היה פעיל מאד בהוצאת "ספר המחזור" והשפיע רבות על מתכונתו החדשה; ומשום ששלט במלאכת הצילום נתמנה ל"צלם ראשי" במערכת.

כשהתקרב מועד גיוסו לצה"ל, שקד על שיפור כושרו הגופני. שאיפתו הייתה להתקבל לאחת היחידות המובחרות, אולם בעיה רפואית בגב מנעה זאת ממנו.

באוגוסט 1981, התגייס שרון ושירת בשריון. את מרבית הקורסים סיים בהצטיינות. כשפרצה מלחמת "שלום הגליל", עלה עם יחידתו ללבנון ולחם בגזרה המרכזית. הוא שימש כנהג טנק של מפקד הפלוגה שהוביל את הטור, בתנאי שטח קשים מאד.

מפקד הפלוגה, מאיר גרשוני, כתב עליו: "כבר בקורס מפקדי טנקים בלט משכמו ומעלה... רצינותו ודבקותו במטרה באו לידי ביטוי עם תחילת הכנות לעלייה לצפון לפניה מלחמה... שרון הקנה לי את ההרגשה שאוכל לסמוך עליו במאה אחוז... במלחמה הוא ביקש לדעת מה קורה, עקב אחר הנעשה ברשת הקשר, נהג בטנק בקור רוח ובמיומנות בלתי רגילה משך שעות ארוכות".

אחרי המלחמה נשלח שרון לבית-ספר לקצינים, סיים את הקורס כחניך מצטיין, וכך גם את קורס הקק"ש (קורס קציני שריון). ב-1983 עלה לדרגת סג"ם. חוות-הדעת עליו באותה תקופה הייתה: "קצין טוב מאוד, מומלץ לקידום בגדוד...יש לשים עין על הקצין, בעל יכולת מצוינת".

בפברואר 1984 עלה שרון לדרגת סגן, ונתמנה לקמב"ץ בגדוד.

ביום חמישי, י"ד בסיוון תשמ"ד, 14.6.1984, נפל בעת מילוי תפקידו. בן 21 היה.

לאחר מותו הועלה לדרגת סרן.

שרון הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בקריית שאול.

מפקד הגדוד כתב להוריו: "נכונותו של בנכם לעזור, התנדבותו לשרת, הנמרצות והיוזמה - היוו ערך עליון ודוגמה לכולם. לאחר שנבחר לשמש בתפקיד קצין המבצעים הציב לעצמו אתגרים, אותם מימש בצורה מעוררת הערצה, תוך שהוא מתמודד עם הקשיים והמטלות היומיומיות... חשתי בטוב במחיצתו. זה עתה נסתיימה חוות-דעת תקופתית, ושמחתי לציין שהוערך בציון הגבוה ביותר".

ספר לזכרו יצא לאור ע"י המשפחה. בספר מתוארת אישיותו המיוחדת ומערכת יחסיו עם משפחתו, חבריו וחייליו.

 

ב "חי בר כרמל" הונצח זיכרו של שרון; "פינת היחמורים" נקראת על שמו, ועל האבן חקוקות המילים: "פינת היחמורים לזכר שרון שגב שהלך בשבילי הארץ ואהב את נופיה".

 

סרט על חייו הופק במסגרת פרויקט הנצחה, על ידי ערוץ 2 (רשת).